top of page

הטיות קוגניטיביות נפוצות במהלך בדיקת פוליגרף וראיון עבודה

גם בודקי פוליגרף ומראיינים, אינם חסינים מהטיות קוגניטיביות העלולות להשפיע באופן לא מודע על החלטותיהם.

במהלך בדיקת פוליגרף, מתבצעת שיחה מקדימה לבדיקה, הכוללת תשאול כללי על מגוון נושאים.

כמו בראיון עבודה, באופן לא מודע, התנהלות הנבדק\מועמד משפיעה באופן ישיר על המראיין.

לבוש, הופעה, טונציה, מראה, תרבות, רקע ועוד, עלולים ליצור הזדהות לא מודעת או לחלופין סלידה מהנבדק, ללא קשר לשאלה האם הוא משקר או דובר אמת בבדיקת הפוליגרף.

בודק פוליגרף מקצועי, חייב לדעת לעשות את ההפרדה בין הזדהותו או סלידתו מהנבדק, לבין ניתוח מדפסי בדיקת הפוליגרף, כיוון שאם לא יעשה זאת, הדבר עלול להשפיע באופן ישיר על תוצאת הבדיקה ולגרום להטיות וטעויות.

במאמר הבא אציג הטיות קוגניטיביות נפוצות, העלולות להיווצר במהלך בדיקת פוליגרף וראיונות עבודה ואסביר כיצד הן עלולות באופן לא מודע להשפיע על בודק הפוליגרף ועל מראיינים וכתוצאה מכך גם על החלטותיהם.


טעות הייחוס הבסיסית והטיות קוגנטיביות במהלך בדיקת פוליגרף


הטיות קוגניטיביות נפוצות המשפיעות באופן לא מודע על בודקי הפוליגרף ומראיינים:


אפקט ההילה בבדיקת פוליגרף וראיונות עבודה:

אפקט ההילה הינו הטיה קוגניטיבית ובה בעקבות התרשמות חיובית עוצמתית שלנו מאדם מסוים בתחום ספציפי, אנו משליכים התרשמות חיובית זו גם על תחומים אחרים אצלו וכתוצאה מכך יוצרים שלא במודע הילה סביבו, המאירה אותו באור כללי חיובי.

לדוגמא - במהלך שתי בדיקות פוליגרף שנערכות לשני צדדים במסגרת מחלוקת עסקית ביניהם.

צד אחד שירת ביחידה מובחרת והצד השני השתמט מצה"ל.

בודק הפוליגרף ששירת ביחידה מובחרת, בודק צד אחד שגם הוא שירת באותה היחידה והדבר עלול ליצור הילה סביב הנבדק והבודק כה התרשם מהנבדק, עד שהדבר גרם לו לחשוב שהנבדק אמין, ישר, ערכי ועוד.

אפקט ההילה עלול להשפיע אף יותר, אם הנבדק הבא שמגיע לבדיקת פוליגרף שהינו הצד הנגדי שהשתמט מצה"ל והדבר עלול שלא במודע, ליצור אפקט הילה שלילי אודות תכונותיו של הנבדק ובכך בעצם ליצור מצב בו הבודק לא יאמין לנבדק ויחשיב אותו כלא אמין.

התהליך הלא מודע הנ"ל, ישפיע על הליך הבדיקה, על סבלנותו של בודק הפוליגרף, קשיחותו ונוקשותו בבדיקה ועוד.

בנוסף עלול הדבר להשפיע גם על ניתוח ממצאי הבדיקה, בכך שהבודק יהיה גמיש יותר בניתוח של ממצאי הבדיקה של נבדק מסוים ומנגד, נוקשה ומחמיר מאוד כלפי השני.

הדבר זהה גם בקבלת ההחלטות של מראיינים אודות מועמדים.


הטית דעה קדומה בבדיקת פוליגרף וראיונות עבודה:

מדובר ביחס\רגש שלילי עוצמתי כלפי אדם אחר, עוד בטרם התקיימה עמו אינטראקציה, וזאת בהתבסס על פרטים שוליים אודות הרקע, תרבותו, השכלתו, מקצועו ועוד.

דעה קדומה של בודק אודות נבדק בבדיקת פוליגרף, עלולה להעיב על מקצועיותו ולגרום לטעות בבדיקת הפוליגרף ובמסקנותיו של הבודק.

לדוגמה: מראיין שהפסיד כסף רב בעבר בעקבות עסקת נדל"ן בה רומה ע"י מתווך נדל"ן, עלול להחזיק בדעה קדומה בה מבחינתו כל המתווכים לא אמינים ולא ניתן לסמוך עליהם. והדבר עלול להשפיע עליו באופן לא מודע במידה והמרואיין מספר שעבד בשנים האחרונות כמתווך דירות.


הטית הזיקה בבדיקת פוליגרף וראיון עבודה:

הטית הזיקה מתרחשת כאשר לבודק הפוליגרף ולנבדק יש מכנה משותף ייחודי בתחומים כגון: גדלו באותו האזור, דוברים את אותה שפת האם, דתם משותפת, בני אותו גיל, סטאטוס ועוד.

הזיקה הזו עלולה באופן לא מודע לגבש תחושת קרבה וקשר בין בודק הפוליגרף לנבדק וכתוצאה מכך לגבש תחושות חיוביות כלפי הנבדק, למרות שכלל אין קשר בין בדיקת הפוליגרף לנ"ל.

הדבר עלול להתחזק עוד יותר, אם הצד השני שנבדק בפוליגרף, מגיע מרקע שונה לגמרי, והדבר עלול ליצור ריחוק לא מודע בין הבודק לנבדק.



דיסוננס קוגניטיבי במהלך בדיקת פוליגרף - מכון פוליגרף אתיקה


הטית האישוש\אישור והשפעתה על תוצאת בדיקת הפוליגרף והחלטה בראיון עבודה:

הטית האישור מתרחשת כאשר בודק הפוליגרף כבר גיבש דעה מוצקה לגבי אמינותו של הנבדק ובעצם כבר החליט על פי התרשמותו טרם בדיקת הפוליגרף, שהנבדק דובר אמת או שקר וכתוצאה מכך, בודק הפוליגרף ינסה להתאים את דעתו המגובשת, לממצאי מדפסי הבדיקה.

כתוצאה מהנ"ל, עלול בודק הפוליגרף "להקל" בניתוח מדפסי הבדיקה, עם נבדק שלדעתו הוא דובר אמת.

לחלופין עלול בודק הפוליגרף "להחמיר" בניתוח מדפסי הבדיקה עם נבדק שלדעתו הוא דובר שקר.

הדבר מתבצע באופן לא מודע, כדי ליישב את הדיסוננס הקוגניטיבי במתחולל אצל בודק הפוליגרף.


דיסוננס קוגניטיבי בבדיקת הפוליגרף וראיון עבודה:

בהמשך להטיית האישור והאישוש, לעיתים מתרחש דיסוננס קוגניטיבי אצל בודק הפוליגרף\מראיין.

דיסוננס קוגניטיבי מתרחש כאשר אדם המחזיק בדעה ועמדה מוצקה בנושא מסוים, יחווה חוסר נינוחות ניכרת, אם הוא ייחשף לעובדות הסותרות את דעותיו ועמדותיו המגובשות.

תחושת היעדר הנינוחות וחוסר ההרמוניה הינן כה חזקות, עד שהאדם באופן לא מודע ינסה להתאים "בכוח" את העובדות לעמדותיו והחלטתו.

הדיסוננס הקוגניטיבי גם מסביר מדוע כשאדם קיבל החלטה על פי עמדותיו ודעותיו הנוגדת את העובדות שעומדות לנגד עיניו, הוא עדיין יצדיק את החלטתו ואף יבצע רציונליזציה והצדקה להחלטתו כדי להשקיט את הקונפליקט הפנימי המתחולל אצלו וכדי להימנע מביקורת חיצונית על החלטתו.

כתוצאה מכך, לאחר שהתקבלה החלטה, הסבירות שמקבל ההחלטה יודה בטעותו נמוכה מאוד.

ההשפעה המשמעותית שעלול הדיסוננס הקוגניטיבי לגרום בבדיקת פוליגרף, הינה כשהבודק כבר החליט שנבדק מסוים הינו דובר שקר או אמת, אך מדפסי הבדיקה לא מתיישבים עם עמדתו ולכן הבודק יבצע ניתוח מדפסים מוטה בהתאם לדעתו הסובייקטיבית ויצדיק בהצדקות שונות ומשונות את החלטתו.


הטיית בטחון היתר ואינטואיציה והשפעתה על בדיקת פוליגרף וראיון עבודה:

הטית בטחון היתר הינה הטיה הגורסת כי רוב בני האדם מעריכים בהערכת יתר את הידע שלהם ואת היכולת שלהם לחזות את העתיד.

הטיה זו עלולה להשפיע על בודק פוליגרף או מראיין בכך שביטחונם המופרז בקשר ליכולתם לזהות דובר אמת ושקר או לזהות מועמד מתאים או לא מתאים, עלולה להשפיע על החלטתם הסופית ולהטות את ההחלטה, ללא בסיס איתן לעובדות העומדות לנגד עיניהם.

ז"א שהאינטואיציה החזקה תתפוס את מקומן של העובדות ולכן ההחלטה תהיה מוטה ועלולה להוביל לטעות.



הטיות קוגניטיביות בראיון עבודה ובדיקות פוליגרף- מכון פוליגרף אתיקה


הטיית הכתם העיוור והשפעתה על בדיקת פוליגרף וראיון עבודה:

הטית הכתם העיוור, הינה הטיה ובה אנשים נוטים לזהות את ההטיות הקוגניטיביות אצל אנשים אחרים, אך הם חושבים שהם חסינים מהטיות אלו.

"לי זה לא יקרה" "אני לא עושה טעויות כאלה" ועוד, הינן חלק בלתי נפרד מהטיה זו.

בניגוד למקרים בהם אנשים לא מודעים להטיות קוגניטיביות ולהשפעתן האפשרית, בהטיית הכתם העיוור ישנה מודעות מלאה להטיות, אך אנשים אלו חושבים שההטיות הקוגניטיביות קורות רק אצל אחרים ולא אצלם.

הטיה זו הינה המסוכנת ביותר מבין ההטיות הנ"ל, כיוון שהמשתמשים בה, לא פתוחים ללמידה ולשינוי ולכן ימשיכו לקבל החלטות מוטות.


סיכום:

"טול קורה מבין עיניך" הינו ביטוי המסכם באופן הטוב ביותר את הטית הכתם העיוור בשילוב שאר ההטיות הקוגניטיביות.

כולנו מוטים קוגניטיבית בכל תחום בחיים, כיוון שתהליכי החשיבה וקבלת ההחלטות שלנו תמיד תהיינה סובייקטיביות על פי ניסיוננו ותפיסת עולמנו.

במהלך אבחון, תשאול, בדיקות פוליגרף וראיונות עבודה, נשאף לצמצם את השפעת ההטיות הקוגניטיביות, ע"י כך שבשלב הראשון נבין שהדבר קיים גם אצלנו ולא רק אצל אחרים..

במידה וההחלטה שקיבלנו, לא מתיישבת עם העובדות שלפנינו, נבדוק האם וכיצד ההטיות הקוגניטיביות הנ"ל השפיעו עלינו והאם קיימת אפשרות שטעינו ונצטרך לשנות את ההחלטות שקיבלנו.

במידה וקיימת סתירה בין האינטואיצייה החזקה שלנו לעובדות, מומלץ להתייעץ עם אדם ניטרלי, אשר בדרך כלל לא חולק את השקפת עולמנו ודיעותנו ולקבל חוות דעת אובייקטיבית.



נכתב ע"י אלירן לנקרי


מומחה לפוליגרף תעסוקתי ותהליכי מהימנות עובדים בחברות וארגונים


מייסד ובעלים, מכון הפוליגרף אתיקה



276 צפיות

Commentaires


bottom of page