חיפוש
  • אלירן לנקרי - מייסד ובעלים

סקירת סוגי בדיקות פוליגרף שלא הכרתם: בדיקת פוליגרף חקירתית מסוג שיא המתח, פריט חקירה מוכמן.

עודכן ב: 22 נוב 2019


בדיקות הפוליגרף הנפוצות ביותר במדינת ישראל הנן בדיקות פוליגרף תעסוקתיות לעובדים ובדיקות פוליגרף ספציפיות \ פרטיות.

בנוסף לבדיקות אלו, קיימות בדיקות פוליגרף אחרות, אשר במקרים מסוימים יעילות מאוד בחשיפת האמת.

במאמר אסקור מגוון סוגי בדיקות פוליגרף, אשר אינן מוכרות ונמצאות בשימוש בארץ ובעולם לרבות בדיקת פוליגרף מסוג פריט חקירה מוכמן, בדיקת פוליגרף אילמת, בדיקת פוליגרף מסוג תסביך האשמה ועוד.




סוגי בדיקות פוליגרף ושימושן בישראל וברחבי העולם:


בדיקת פוליגרף מסוג ידיעת האשמה – פריט חקירה מוכמן (פח"מ)


שם נוסף לבדיקה מסוג זה הנו בדיקת שיא המתח – peak of tension נכון לימים אלו, זוהי טכניקת הבדיקה היחידה עליה אין מחלוקת, באשר לעמידתה בסטנדרטים מדעיים. הסיבה לתמימות הדעים הנה, דיוקה הרב של הבדיקה ביחס לטכניקות בדיקה אחרות. פח"מ: הנו פריט חקירה מוכמן, אשר רק מבצעה של העבירה, יודע על קיומו. ז"א שלולא מעורבות החשוד בעבירה, הוא לא יכול היה לדעת על קיום הפח"מ. הפרט המפליל המקשר את החשוד באופן וודאי לביצוע העבירה, נקרא פריט המפתח – hidden key. פריט המפתח בבדיקת פוליגרף מסוג ידיעת האשמה, הנו שאלה רלוונטית המכילה את הפרט המפליל, הקושר את החשוד לביצוע העבירה ורק מבצע העבירה יידע על פריט המפתח. דוגמא לפריט חקירה מוכמן בתיק רצח: במהלך ביצוע הרצח, חנק הרוצח את הקרבן באמצעות סדין. את המידע המפליל אודות שיטת הביצוע, הכוללת חניקה באמצעות סדין, יודע רק הרוצח. במהלך בדיקת פוליגרף מסוג פריט חקירה מוכמן יישאל החשוד שאלות אודות דרכי ביצוע הרצח ורק לרוצח יובחנו תגובות פיזיולוגיות חזקות המעידות על אמירת שקר, בשאלה על שיטת הביצוע האמתית. דוגמאות לשאלות:

1. האם הקרבן נדקר בסכין?

2. האם הקרבן נדחף מהחלון?

3. האם הקרבן הוכה בראשו באמצעות פטיש?

4. האם הקרבן נחנק באמצעות סדין?

5. האם הקרבן הוצת באמצעות חומר הצתה?

6. האם הקרבן נדרס?

7. האם הקרבן הותקף בגרזן?

פריט המפתח אם כך, יהיה שיטת הביצוע: חנק באמצעות סדין - רק הרוצח האמתי יידע זאת וידיעת האשמה תתבטא בתגובות פיזיולוגיות חריגות לשאלה 4.

דובר האמת יגיב בצורה זהה לכל השאלות, או לחלופין יגיב בצורה חריגה לשאלה אחרת משאלת המפתח. חשוב לציין כי במקרים בהם פריט החקירה המוכמן יתגלה לנבדק טרם הבדיקה, בדרך מסוימת כגון התקשורת, ייחשב פריט המפתח כ"מזוהם" וביצוע בדיקה בטכניקה זו, לא תתאפשר. במערכת המשפט ביפן, תוצאת בדיקת הפוליגרף הנערכת בטכניקת פריט חקירה מוכמן, מהווה ראייה קבילה במשפט פלילי וניתן להרשיע על סמך בדיקה זו. יפן הנה מדינה בה קיים עונש מוות. המשתמש מכך הנו, שתוצאת בדיקת פוליגרף מסוג פריט חקירה מוכמן, עלולה לקבוע גזר דין מוות עבור מורשעים. המשפט הפלילי בישראל לא מקבל את בדיקת הפח"מ כראייה קבילה, אך ניתן לשער כי אם בעתיד אכן יבוצע שימוש בפוליגרף במשפט הפלילי, יתבצע שימוש בבדיקה זו בעקבות דיוקה ואמינותה הגבוהים ביחס לטכניקות בדיקות אחרות. בישראל מבוצע מעת לעת שימוש בטכניקת בדיקה זו באופן לא רשמי, למטרת גילוי פשעים חמורים.

בדיקת פוליגרף מסוג כיול – stimulation test


מקור השם בדיקת כיול הנו בשימוש מכשירי הפוליגרף האנלוגיים, אשר היה נהוג בעבר.

במכשיר הפוליגרף האנלוגי הכולל מחטים ודיו, לעתים קרובות נדרש בודק הפוליגרף לכוון ולכייל את המכשיר בדיוק כמו שמכיילים כוונת של רובה לפני ביצוע מטווח.

כיום, משתמשים במכשירי פוליגרף ממוחשבים ולכן מטרת הכיול המסורתית, הוחלפה במטרות שימושיות אחרות, לרבות בדיקת תקינות חיבורי החיישנים, שינו הרזולוציה, מיקומם על גבי המסך ועוד.

מעבר לתקינות המכשיר, המטרה המרכזית לשמה משתמשים בבדיקת כיול הנה: הצגת הוכחה לנבדק בדבר דיוקו ויכולתו של מכשיר הפוליגרף ושל הבודק, להבחין בין אמת ושקר. ז"א שטרם בדיקת הפוליגרף, כבר בשלב בדיקת הכיול, מוכיחים לנבדק דובר האמת שהמכשיר מדויק ואמין ובכך בעצם מרגיעים אותו. מנגד, מוכיחים לנבדק דובר השקר כי המכשיר מדויק ואמין ובכך בעצם מגבירים אצלו את התגובות הפיזיולוגיות המעידות על אמירת השקר. קיום בדיקת הכיול, למטרת הוכחת אמינות ודיוק תוצאת הפוליגרף הנו קריטי, במיוחד במקרים בהם נבדקים מצהירים במפורש כי אינם מאמינים לתוצאת הפוליגרף ולא מאמינים ביכולתו של המכשיר לאבחן אמת ושקר. כיצד עושים זאת? במהלך בדיקת הכיול, מונחה הנבדק לשקר על שאלה מוגדרת מבין מספר שאלות המוצגות לו. דוגמא לבדיקה כזו: בדיקת המספרים – במהלכה הנבדק רושם על דף ספרה אחת מהספרות 1-10. במהלך הבדיקה נשאל הנבדק 10 שאלות: האם בחרת במספר אחת? , שתיים? …. וכ’ו ומונחה לענות לא, על כל השאלות, כולל על הספרה שבחר ואז הוא בעצם משקר על השאלה אודות הספרה שבחר. לאחר הבדיקה, ניתן להראות לנבדק את תגובת השקר לשאלה בה שיקר ואת שאר תגובות האמת לשאלות הנותרות. מיקומה של בדיקת פוליגרף מסוג כיול הנה טרם בדיקת הפוליגרף, אך יש הגורסים כי הנה יעילה גם במהלך בדיקת הפוליגרף. הצעתי בהקשר זה הנה לבצע את בדיקת הכיול טרם בדיקת הפוליגרף, כיוון שיעילותה בשלב זה הנה הגבוהה ביותר ולכן תורמת בצורה משמעותית לדיוקה של תוצאת הבדיקה.

בנוסף לחיזוק דיוק הבדיקה, ביצוע בדיקת הכיול טרם בדיקת הפוליגרף, מרגיע מאוד את דובר האמת כיוון שמתנסה בבדיקת "סרק" מבחינתו, בה הוא רואה במו עיניו כיצד הלחץ וההתרגשות שלו, לא משפיעים על שאלות בהן עונה אמת, אלא רק על שאלת שקר. מבחינת דובר השקר: הוא מבין שגם בבדיקת "סרק" מבחינתו, ניתן להבחין בשקר בצורה ברורה ובולטת ולכן תתחזק תגובותיו לשקר במהלך בדיקת הפוליגרף.

בדיקת פוליגרף מסוג בדיקה אילמת- silent answer test


מדובר בבדיקת פוליגרף חריגה ומיוחדת יחסית, אשר במהלך בדיקת הפוליגרף, מונחה הנבדק שלא לענות בקול על השאלות, אלא להשיב במחשבתו בלבד את התשובות לשאלות עליהן ענה בקול במהלך השיחה המקדימה לבדיקה. קיימים 2 מצבים חריגים בהם מקיימים בדיקה אילמת:

1. כאשר הנבדק מתרגש ולחוץ בצורה קיצונית, עד אשר מונעת ממנו לתפקד במהלך בדיקת הפוליגרף.

2. כאשר קיים חשד לשיבוש תהליך הבדיקה באמצעים שונים הקשורים למתן התשובה בקול.

חשוב לציין כי רק במקרים חריגים ביותר מבוצעת בדיקת הפוליגרף בצורה זו. באופן אישי ביצעתי מספר בודד של בדיקות בפוליגרף מסוג זה, מתוך אלפי בדיקות והמלצתי האישית הנה להימנע מביצוע בדיקה זו.

בדיקת פוליגרף מסוג תסביך האשמה – guilt complex test


השימוש בבדיקת פוליגרף מסוג תסביך האשמה, הנו נדיר מאוד וכמעט ולא מבוצע בו שימוש כיום. מדובר במקרים בהם קיים חשש לטעות בתוצאת בדיקת הפוליגרף, הנובעת מתחושת אחריות כה חזקה מצד הנבדק לקרות האירוע, עד שהנבדק מאשים את עצמו במעורבות אישית באירוע. קשה יהיה להמחיש ולהסביר את הבדיקה ללא דוגמא: דוגמא למקרה מסוג זה, עלולה להיות מציאת גופתו של עובד במפעל, שככול הנראה נהרג בעקבות מכה חזקה בראשו. לאחר תחקיר נסיבות מותו נמצא, כי הוא ככול הנראה לא נרצח, אלא מת כתוצאה ממכה חזקה בראשו לאחר נפילה מגובה רב, בזמן שלא חבש קסדה על פי הנהלים.

לאחר החלטה לבצע בדיקת פוליגרף כדי לשלול לחלוטין את רציחתו, אובחן אחראי הבטיחות במפעל, כדובר שקר. החריג בתוצאת הבדיקה הנה שעל פי הרישומים, מנהל הבטיחות כלל לא שהה במפעל בזמן מותו של העובד. בתחקורו של מנהל הבטיחות סיפר, כי מרגיש אחריות חזקה למותו של העובד, כיוון שהוא לא הקפיד לפקח על חבישת קסדות בזמן העבודה בחודשים האחרונים ואילולא היעדר פיקוחו, העובד היה עדיין בחיים. לדבריו מרגיש שמצפונית שהרג את העובד, למרות שבפועל לא עשה זאת. במקרה נדיר מסוג זה, מבצעים בדיקת פוליגרף נוספת אך הפעם מפברקים את עובדות המקרה כך שהנבדק יידע בוודאות שזהו מקרה אחר שלא קשור אליו והוא אינו מעורב בו: כגון מותו של עובד אחר, במפעל אחר בעיר אחרת וכ’ו. אם גם בבדיקה זו מאובחן הנבדק כדובר שקר, למרות שברור לכולם שזהו מקרה בדיוני, אזי מדובר במקרה של תסביך האשמה. במקרה של תסביך האשמה, תבוטל תוצאת בדיקת הפוליגרף ולא ניתן להתייחס אליה כאל תוצאת שקר. חשוב לציין כי מקרים אלו הנם נדירים וכמעט ולא נעשה בבדיקות אלו שימוש.

בדיקת פוליגרף רב נושאית:


מדובר בבדיקת פוליגרף הבודקת את מעורבות הנבדק במספר עבירות\נושאים השונים זה מזה. בבדיקות מסוג זה נעשה שימוש בישראל בעיקר במיון, סינון וקבלה לעבודה - בדיקה הידועה בשם סקרינינג - screening במקרים בהם אדם מאובחן כדובר שקר באחד הנושאים הנבדקים, נהוג לאחר בדיקה זו, לרדת לרזולוציה של בדיקה חד נושאית הכולל בדיקת מעורבות הנבדק בנושא יחיד – בדיקה הנחשבת למדויקת יותר.

בדיקת פוליגרף חד נושאית:


נקראת גם בדיקת פוליגרף ספציפית: זו בדיקת פוליגרף שמטרתה לבדוק את מעורבות הנבדק בנושא אחד בלבד. סוג בדיקה זה, נפוץ מאוד בישראל בביצוע בדיקות פוליגרף פרטיות. במהלך הבדיקה נשאל הנבדק 2-4 שאלות ספציפיות אודות מעורבותו האישית או ידיעתו הוודאית על המעורב במקרה הנבדק. בדיקות פוליגרף נפוצות מסוג זה כוללות: בדיקת פוליגרף בעקבות חשד למעורבות בגנבה. בדיקת פוליגרף בעקבות חשד למעורבות בבגידה בין בני זוג. בדיקות פוליגרף בחשד לאלימות. בדיקות פוליגרף לאימות גרסה: מיועדת למקרים בהם קיימת סתירה בין גרסאות של שני צדדים או יותר, כפי שבאה לידי ביטוי בסכסוכים או מחלוקות שונות. בדיקת פוליגרף לניקוי שם: מיועדת למקרים בהם מואשם אדם, לטענתו שלא בצדק, בביצוע עבירה וברצונו להוכיח את חפותו באמצעות בדיקת הפוליגרף. בבדיקת פוליגרף ספציפית - חד נושאית: המלצתי המקצועית הנה, לשאול רק על מעורבות הנבדק בנושא הספציפי ולא לשלב ולמזג נושאים אחרים בבדיקה. בנוסף אמליץ שלא לשאול יותר מ 2-4 שאלות בבדיקה. שילוב של יותר מנושא אחד בבדיקה ספציפית ושאילת יותר מ 4 שאלות – עלולים לפגוע בדיוק הבדיקה ולכן אינם מומלצים.

בדיקת פוליגרף מסוג אימות תצהיר:


מדובר בבדיקת פוליגרף בה נשאל הנבדק כ 2 שאלות אודות אמינות התצהיר אותו כתב.

בבדיקת תצהיר, נעשה שימוש בדרך כלל במקרים בהם המידע שמסר הנבדק הנו רב מדי ונדרש מספר רב של שאלות, למטרת בדיקת אמיתות דבריו ולכן כותב הנבדק את התצהיר, הכולל את כל הפרטים וסיפור המקרה, מחזיק את התצהיר ברשותו ונשאל שאלה כללית אודות אמינות הפרטים אותם כתב בתצהיר.

סיכום:


כפי שניתן לראות, קיימות בדיקות פוליגרף אשר אינן נפוצות לשימוש בארץ, אך מדובר בבדיקות שחשיבותן רבה.

הבדיקה החשובה ביותר בהליכי חקירה הנה, בדיקת פוליגרף מסוג ידיעת האשמה או בשמה הנוסף, פריט חקירה מוכמן. חשיבותה הרבה נובעת מדיוקה הרב, עליו אין מחלוקת גם בקרב מתנגדי הפוליגרף.

להערכתי, בדיקה מסוג פח"מ תהיינה הראשונה שתהפוך לראייה קבילה במשפט הישראלי הפלילי בעתיד, בדיוק כמו במדינות שונות ברחבי העולם.

בדיקת פוליגרף חשובה נוספת הנה בדיקת הכיול, אשר הנה קריטית במקרים בהם נבדק אינו מאמין באמינות מכשיר הפוליגרף וביכולתו של הבודק לאבחן באמצעותו אמת ושקר וחשוב שלא לוותר עליה במקרים אלו.


אלירן לנקרי - מומחה לפוליגרף תעסוקתי ובדיקות חקירתיות בארגונים.


לייעוץ או תיאום בדיקת פוליגרף, צור קשר: 053-9539353


מכון פוליגרף אתיקה


למעבר לדף הבית - לחץ כאן

62 צפיות0 תגובות