פסיכופת מתאפיין באינטליגנציה גבוהה וקסם אישי אך מנגד, מסתיר הפסיכופת מאפיינים הכוללים העדר מצפון ואמפתיה, שקרנות פתולוגית ומניפולטיביות. הפסיכופת לובש את "מסכת השפיות" אשר מסייעת לו להיטמע בחברה ולהסוות את היותו פסיכופת.
הפסיכופתים חיים בקרבנו, עוברים לידנו ברחוב, עובדים איתנו ואנחנו כלל לא שמים לב...
האם אכן קיימים אנשים המסוגלים לשקר במקצועיות כזו, אשר מקנה להם את היכולת להתגבר על מכשיר הפוליגרף?
אם התשובה חיובית, אז מיהם האנשים הללו? כיצד הם מצליחים לעשות זאת? מהם המאפיינים האישיותיים שלהם? וכיצד ניתן להתמודד עמם? במאמר אענה על שאלות אלו ואסביר בהרחבה אודות הפרעת אישיות אנטי סוציאלית או בשמה הנוסף פסיכופתיה ואתן תשובה חד משמעית המבוססת על ניסיוני הרב בתחום החקירות והפוליגרף לשאלה: האם פסיכופת אכן יכול לרמות את מכשיר הפוליגרף.
מהי הפרעת אישיות אנטי סוציאלית?
מדובר בדפוס מתמשך של התעלמות, זלזול והפרת זכויותיהם של אחרים, המתחיל מגיל 15 ובא לידי ביטוי בשלושה או יותר מהבאים:
- חוסר ציות לנורמות חברתיות
- רמאות מתמשכת, שבאה לידי ביטוי בשקרים חוזרים, מניפולציות, הונאות, ניצול, הולכת שולל ורמייה של אחרים למטרות רווח אישי או הנאה.
- אימפולסיביות או חוסר יכולת לתכנן מראש.
- תוקפנות ואגרסיביות, שבאים לידי ביטוי במעורבות במקרי אלימות חוזרים ונשנים.
- חוסר אחריות המתבטאת בחוסר יכולת להתמדה
- היעדר חרטה, חוסר אמפתיה והזדבות.
מהי פסיכופתיה?
הפסיכופתיה התפתחה כאלטרנטיבה להפרעת האישיות האנטי סוציאלית, לאחר שמספר חוקרים הציגו ביקורת על ההבחנה של הפרעת האישיות האנטי סוציאלית, כמו שהיא מופיעה במדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות האמריקאי או בקצרה ה - DSM.
הטענה העיקרית שהוצגה הנה, שמדובר באבחנה לא מספיק ספציפית וכללית מדי, שמתמקדת יתר על המידה במאפיינים ההתנהגותיים ולכן היא לא מתארת בצורה מספיק טובה את טיפוס האישיות המסוים שרוצים לתאר.
הגדרת הפסיכופתיה כוללת בעצם, בנוסף למרכיבי ההתנהגות, מספר מאפיינים ספציפיים מאוד הקשורים לאישיות האדם, במיוחד בכל מה הקשור לחיי הרגש שלו וליחסים שהוא יוצר עם אחרים.
כשמגדירים אדם כפסיכופת, הגדרה זו חמורה הרבה יותר, מאדם בעל הפרעת אישיות אנטי סוציאלית, גם בהיבט המשפטי: הסיכוי לרצידיביזם ואלימות שנשקף ממנו, הוא גבוה הרבה יותר מזה שנשקף מעבריין אחר.
התכונות המאפיינות פסיכופת:
קסם אישי שטחי:
התכונה מתארת אדם שיש לו יכולת וורבאלית גבוהה, קושר שיחה בקלות, מרשים אחרים ביכולת הביטוי שלו. מותיר רושם של אדם אמין, חברותי, נחמד ולא מזיק.
הפסיכופת יודע בדיוק מהי ההצגה שהוא צריך למכור לאחרים.
חוקר וקלינאי בשם קלקלי, תרם רבות להבנת המושג פסיכופתיה, באמצעות תיעוד מטופליו שאובחנו כפסיכופתים ותבע את המונח "מסכת השפיות"- הפסיכופת לובש מסכה ויודע בדיוק איך צריך להתנהג כדי להרשים ולנצל את הסביבה. הוא יודע מהי ההתנהגות הנורמלית. הוא ינסה להכניס את המראיין ל"בועת הסבון הפסיכופתית" שלו - מדובר בעובדה שהוא מצליח לגרום למראיין באמת להאמין שהוא אדם אמין, טוב ונחמד.
יש לפסיכופת ניסיון להרשים בסיפורים מוגזמים, מופרזים ובידע שאין לו, באמצעות שקרים.
הפסיכופתים מציגים את עצמם כנינוחים מאוד במהלך ראיון (שזו בדרך כלל חוויה לא נעימה, בזמן שרוב האנשים הנורמליים די מפחדים ולחוצים בתחילת הראיון) והם אפילו משתלטים על הראיון ומנווטים את השיחה כראות עיניהם. לפעמים המראיינים לא שמים לב לזה כשזה קורה וחושבים שהמרואיין מקסים ומשתף פעולה.
מאפיינים נרקיסיסטים - תחושת ערך עצמי גרנדיוזי:
יש לפסיכופת תפיסה מוגזמת לגבי עצמו ולגבי יכולותיו. הוא בעל גישה מתנשאת, אדם שחצן ויהיר (לעתים גם מול המראיין שלו). כשהוא מעומת בתשאול מול הפערים בקורות החיים שלו ובין המציאות, זה לא מפריע לו - הוא משוכנע במי שהוא ובמה שהציג. קיימים מאפיינים נרקיסיסטיים בולטים.
צורך מתמיד בגירויים - מועדות לשעמום:
הפסיכופתים משתעממים בקלות ומאבדים עניין באופן תדיר במהלך חיים שגרתי ומונוטוני.
קיים דפוס חוזר של חוסר יציבות וחוסר יכולת להתמיד במסגרות שונות לדוגמת: אי יציבות תעסוקתית, אי התמדה במערכות יחסים רומנטיות ועוד.
קיים חיפוש מתמיד אחר ריגושים ואתגרים, צורך "לחיות את החיים על הקצה" וצורך ב"אקשן".
הצורך המתמיד והגובר בגירויים, עלול להוביל לביצוע עבירות בסיכון גבוה. זאת אומרת, שדרך הריגוש הנלווה לביצוע עבירות, בהן הסיכוי להיתפס גבוה, מספק הפסיכופת את הצורך בריגוש.
שקרנות פתולוגית:
השקרנות הנה חלק בלתי נפרד מטבעם ואופיים של הפסיכופתים- הם משקרים כל הזמן ולכל אחד, אפילו כשאין סיבה לשקר. הפסיכופת אינו מוטרד מהשקר ואין לו נקיפות מצפון ממנו או מחשיפתו. לעתים הם אפילו נהנים ממצב בו הם מצליחים לשקר לאחרים.
במצבים בהם מצליח בודק פוליגרף לחשוף את השקר ומבוצע עימות עמו, הפסיכופת לא יהיה נבוך או מבולבל, אלא יתעקש על גרסתו או ישנה אותה.
השקרנות באה לידי ביטוי גם בסגנון העבירות- מרמה, זיוף, זהויות כוזבות הבטחות כוזבות ועוד.
טרם בדיקת פוליגרף לאדם שנחשד כפסיכופת, חשוב להגיע לתשאול מוכנים ולחשוב תמיד צעד אחד קדימה, כדי שהפסיכופת לא יצליח במניפולציות שלו.
מניפולטיביות ורמאות:
לפסיכופתים יש יכולת "מדהימה" לזהות חולשות של אנשים אחרים ואת נקודות התורפה שלהם.
לאחר הזיהוי, הפסיכופתים יודעים איך ללחוץ על נקודות אלו ולנצל אותן בצורה אנוכית לתועלתם האישית, כדי להשיג את מבוקשם. בדר"כ, ירגיש הפסיכופת במהלך בדיקת הפוליגרף באזור הנוחות, ממש כאילו נמצא בסלון ביתו. מתשאלים חסרי ניסיון בתחום, עלולים לחוש תחושת חוסר נוחות ניכרת- מעין פלישה למרחב האישי ומעין תחושה מאיימת. הפסיכופת יוצר משחק חולני של יחסי כוחות שמטרתו הסופית הנה לשלוט במהלך התשאול.
המניפולטיביות והרמאות, מתבטאות בכל תחומי חייו של הפסיכופת, החל מקשריו הבין אישיים והרומנטיים ועד למקום עבודתו.
בקרב הפסיכופתים, ניכרת פעילות עבריינית בתחום המרמה, זיוף, צווארון לבן, גנבה ועוד.
העדר חרטה או אשמה:
תפיסת הפסיכופת מתאימה לתפיסת "טורף נטרף"
הפסיכופת אינו מצטער ואינו מביע חרטה על מעשיו.
הדבר היחיד עליו מצטער הפסיכופת, הוא על זה שהצליח להיתפס..
לעתים, יביע הפסיכופת חרטה מזויפת וינסה לבצע מניפולציה באמצעות שימוש בחרטה.
חשוב מאוד שלא ליפול ולהתפתות להאמין למניפולציה זו ולדעת שהיא מזויפת ומונעת מאינטרס אנוכי.
קרירות רגשית - חוסר יכולת לחוות רגשות:
בבחינת הפסיכופת, ניתן לשים לב כי מתנהל כמו "רובוט" אין כלל ביטוי רגשי שלילי או חיובי.
לעתים, לומד הפסיכופת להגיב לסביבה כפי שמצופה בסיטואציות אותן למד, ויגיב ברגשות מזויפים לסיטואציות דומות כדי להשתייך ולא להצטייר כחריג. (יבכה בהלוויה כי הוא למד שאמורים להיות עצובים בהלוויות, למרות שזה לא באמת מזיז לו)
העדר אמפתיה וקשיחות:
הפסיכופת משדר ציניות ואנוכיות כלפי הסובבים אותו. מבחינתו, היחס לאחרים הנו, כאל אובייקטים לניצול לתועלתו האישית והאנוכית.
קיימת הקצנה של קשיחות, כיוון שהתנהלות הפסיכופת מבוססת על התפיסה כי רגשנות הנה סימן לחולשה והוא לועג לחלשים.
לפסיכופת נעדרת היכולת להרגיש ולהזדהות עם סבלם ומצוקתם של אחרים.
כשפסיכופת יזהה מצוקה אצל אחרים, הוא בדר"כ ינצלה לתועלתו האישית.
פרזיטיות - אורח חיים טפילי:
מבחינת הפסיכופת, בני אדם הנם משאב אותו יש לנצל עד תום. הוא ינצל אחרים ויחיה על חשבונם עד שכבר לא יוכלו לסייע לו יותר ואז יעבור למשאב הבא. הדבר עלול להתבטא בניצול של בת הזוג, ניצול משפחתו וחבריו. הפסיכופת יעורר לעתים אמפתיה להשגת סיוע כלכלי, תוך סיפור בדיה קורעת לב ובקשת תרומות.
עבריינות המאפיינת פקטור זה הנה: גביית דמי חסות, סחיטה באיומים, סרסרות ועוד.
קושי מהותי בריסון התנהגות:
בעל מזג חם, מאבד את העשתונות בקלות, בעל תגובות אמוציונליות חזקות לתסכול, כישלון וביקורת.
הפסיכופת שם דגש משמעותי על הפגיעה באגו ובכבוד שלו.
הפסיכופת לא באמת נעלב או נפגע. הוא תופס את עצמו כגרנדיוזי ולכן חושב שעל אחרים להפגין לו כבוד.
לעתים התנהגותו לא תואמת את הסיטואציה ועלולה להתבטא בתוקפנות לא פרופורציונלית.
שימוש באלימות:
לא כול הפסיכופתים ישתמשו באלימות אינסטרומנטלית או תגובתית. לדוגמה: פסיכופתים מתחום הצווארון הלבן, כמעט תמיד אינם נשענים על אלימות במהלך התנהגותם הפלילית. ההבדל בין פסיכופת אלים ללא אלים נעוץ בעובדה שהאלימות קשורה לפשע בו הם בוחרים או שההבדל טבוע בשוני של המאפיינים הפסיכולוגיים בין שתי הקבוצות. המתווך הפסיכולוגי החשוב ביחסים שבין פסיכופתיה לאלימות, הוא אלמנט האינטליגנציה. הטענה היא, שככול שרמת האינטליגנציה של הפסיכופת תהיה גבוהה יותר, כך יפחת הצורך לשימוש באלימות, כיוון שהוא יוכל להשתמש במשאביו הקוגניטיביים, כדי להשיג את מבוקשו ללא אלימות.
ככול שרמת האינטליגנציה של הפסיכופת תהיה נמוכה יותר, כך יטה לפתח נטיות אגרסיביות, כדי לפצות על חוסר יכולתו לתמרן אנשים באמצעים מילוליים.
בעיות התנהגות מוקדמות:
לא מדובר על מעשי קונדס רגילים של ילדים, אלא בעיות התנהגות חמורות יותר בהיבט של מרמה, גנבה ווננדליזם והתעללות בבעלי חיים, שהחלו בילדות המוקדמת.
העדר מטרות ראליות וארוכות טווח:
חוסר תכנון או דאגה לעתיד, "חי מרגע לרגע", אינו מוטרד מהעדר הכיוון שלו בחיים.
מבטא לעתים מטרות לא ראליות ולא מוכן להשקיע מאמץ שדרוש להשגת מטרות.
אימפולסיביות:
התנהגות דחפית ללא חשיבה מוקדמת על השלכות מעשיו.
עבריינות בפרמטר זו עלולה להתבטא בעבירות אלימות ומין.
חוסר אחריות:
התנהגות חסרת אחריות בכל תחומי החיים. לא ממלא את חובותיו לאחרים- לא לחברה, לא למשפחה. מבחינת הפסיכופת אין אידיאלים, או נאמנות לאחרים.
מאפייניו הפיזיולוגיים של הפסיכופת:
אחת מהתיאוריות הדומיננטיות שמנסות להסביר פסיכופתיה, מדברת על עוררות פיזיולוגית נמוכה מהנורמה המאפיינת את הפסיכופתים: קצב הלב, המוליכות החשמלית של העור, פעילות המוח ולחץ הדם - אובחנו כולם כאטיים ונמוכים הרבה יותר מהנורמה, בקרב הפסיכופתים.
ככול הנראה, העוררות הפיזיולוגית האטית והנמוכה בקרב הפסיכופתים, גורמת לאי נוחות ניכרת והדבר מביא לחיפוש חוזר ונשנה אחר ריגושים אשר יעוררו את התהליכים בגופם ובמוחם.
מאפיין בולט של פסיכופתים, הוא המחסור בפחד. מבחינה פיזיולוגית, האזור במוח אשר אחראי לרגשות ולפחד, כולל בין היתר את האמיגדלה.
מחקרים הוכיחו כי מבנה המוח של פסיכופתים, שונה ממבנה מוחם של אנשים "נורמליים"
עוד נמצא כי בקרב פסיכופתים, אובחנה תת פעילות של האמיגדלה במוח. זאת אומרת, שלאי תחושת הפחד אכן יש ביטוי פיזיולוגי אמתי מובחן.
האם פסיכופתים יכולים לרמות פוליגרף?
במאמרי הקודם אודות הבסיס הפיזיולוגי והפסיכולוגי לבדיקת פוליגרף, הסברתי בהרחבה כי תורת הפוליגרף מבוססת על ההנחה כי כשאדם משקר, הוא חווה תחושת איום ופחד אשר משפיעה על מדדיו הפיזיולוגיים לרבות לחץ דם, דופק, מוליכות חשמלית של העור ועוד. בקרב פסיכופתים אמתיים, אין ביטוי פיזי ופסיכופיזיולוגי של תחושת הפחד ולכן הם יכולים לשקר בבדיקת פוליגרף ולהיות מאובחנים בטעות כדוברי אמת.
אם נשים לרגע בצד את ההסברים הפיזיולוגיים במישור התאורטי ונתמקד במישור המעשי, באופן אישי נתקלתי במספר בודד של נבדקים מתוך אלפים, ששיקרו בוודאות בבדיקת פוליגרף ואובחנו כדוברי אמת.
נבדקים אלו, לא ביצעו פעולה מכוונת למטרת שיבוש ממצאי הבדיקה, הם התנהלו בצורה שגרתית במהלך הבדיקה, הבדיקה התנהלה באופן תקין ומקצועי ובכל זאת, הנבדקים נמצאו דוברי אמת בשאלות בהן שיקרו.
אם כך, התשובה החד משמעית לשאלה האם פסיכופת יכול לרמות פוליגרף, היא כן.
סיכום פסיכופתיה ופוליגרף:
חשוב להבין, שלמרות דיוקו הרב של מכשיר הפוליגרף, קיים אחוז סטייה מסוים הנע בין 5%-10% אשר בתוכו נכללים בין היתר, גם הפסיכופתים.
פסיכופת אמתי, יכול לרמות פוליגרף ולהימצא בטעות דובר אמת, בשאלות עליהן הוא משקר.
לשמחתנו, אחוז הפסיכופתים ה"אמתיים" שיכולים לעשות זאת נמוך ביותר ומגיע לאחוזים בודדים. (לא כל אדם הלוקה בהפרעת אישיות אנטי סוציאלית, בהכרח לא חווה פחד)
בהקשר לכך, חשוב להדגיש כי בודק פוליגרף מקצועי, אשר לו ידע וניסיון בתחומי התשאול והחקירות, יכול באמצעים שונים ומתוחכמים, להתמודד גם עם פסיכופת המגיע לבדיקת פוליגרף.
המאמר נכתב ע"י אלירן לנקרי: מומחה לפוליגרף תעסוקתי, חוקר ופרופילאי פלילי.
מנכ"ל מכון הפוליגרף אתיקה