שפת גופו של אדם, מבטאת את מחשבותיו, רגשותיו ואף את מידת אמינותו.
הזעה חריגה, תזוזה באי נוחות בכיסא, נגיעה באף, הימנעות מקשר עין ועוד, יכולים כולם להתפרש כסימנים או תגובות בשפת הגוף, המעידים על אמירת שקר במהלך שיחה, תשאול או ראיון.
אך מה קורה אם המתושאל נמנע מקשר עין בעקבות העובדה שהוא ביישן בצורה קיצונית והוא פשוט לא רגיל לשמור על קשר עין בשגרתו היום יומית? האם זו שפת גוף המעידה על שקר?
מה קורה אם המתושאל נע בחוסר נוחות בכיסאו ומגלה סימני עצבנות בעקבות העובדה כי נתפס לו הגב?
מה קורה אם המתושאל הזיע ברמה חריגה בעקבות בעיה רפואית של הזעת יתר ומהמבוכה, משדר אי נוחות ניכרת?
האם זו שפת גוף המעידה על שקר? האם כולם שיקרו?
ככול הנראה שלא.
ואם עד היום חשבתם שכן, אתם ככול הנראה שבויים בקונספציה השגויה אודות ניתוח מוטעה של שפת הגוף.
סרטים, כתבות ו "מומחים" לשפת גוף, טועים ומטעים את הציבור הרחב בקישורם של תגובות מסוימות המובחנות בשפת הגוף, לאמירת שקר.
במאמר אסביר איך ניגשים לניתוח שפת גוף כאינדיקציה לאמירת אמת או שקר, אציג דוגמאות נפוצות לשפת גוף העלולות להעיד על שקר, אסביר מהי הטעות הנפוצה של מתשאלים \ מראיינים חדשים וותיקים במהלך ניתוח שפת גוף ואסקור את יתרונות הפוליגרף לעומת תשאול, באבחון מדויק של אמת ושקר.
הבסיס לזיהוי אמת ושקר באמצעות אבחון שפת גוף:
במהלך שנות עבודתי בתחומי החקירות, התשאול והפוליגרף, הבחנתי בעובדה מדאיגה – קיימים חוקרים ומתשאלים רבים, אשר כלל אינם מבינים לעומק מהי שפת גוף ולכן מבצעים טעויות רבות הגורמות לאבחון שגוי של אמת ושקר.
כשמדובר על אבחון שפת גוף למטרת קבלת אינדיקציה לאמירת אמת או שקר, חשוב לזכור כי לא מדובר רק על הופעת סימנים בשפת הגוף הנקשרים לשקר, אלא חשוב מכך, מדובר על קביעת base line – קו בסיס, אליו משווים את שפת הגוף המובחנת.
איך נדע מהן התגובות בשפת הגוף המעידות על שקר, אם לא נדע תחילה, מהן התגובות בשפת הגוף המעידות על אמת?
שפת גופו של דובר האמת:
שפת הגוף אינה מוחלטת ואינה עומדת בפני עצמה, אלא מדובר על עקרון היחסיות או ההשוואתיות.
הסבר: כדי לקבוע שאדם שיקר בנושא מסוים בעקבות תגובה ספציפית בשפת הגוף, בה לדוגמה נגע באפו או נמנע מקשר עין, חייבים להשוות את הסימנים הללו למצבים בהם הנבדק אמר אמת. כיוון שאם לא נדע מהי שפת הגוף של אדם אשר דובר אמת, כיצד נדע איך היא נראית כשהוא משקר??
ביסוס קו הבסיס : establishing a baseline
כשמדברים על קביעת קו בסיס, מדובר על אבחון התנהגותו, תגובותיו ושפת גופו של אדם כאשר הוא רגוע, נינוח, מצוי באזור הנוחות שלו ומתנהג בצורה טבעית.
לתפיסתי, קביעת קו הבסיס למתושאל או למרואיין, קשה הרבה יותר, מאבחון שפת גוף המעידה על שקר.
הסיבה לקושי הרב טמונה בעובדות הבאות:
- לחץ והתרגשות: המתושאל לחוץ ומתרגש ממעמד התשאול. כתוצאה מכך, ההתרגשות הופכת את תגובותיו מלכתחילה ללא טבעיות ולא נינוחות, מה שמקשה על ביסוס ה baseline.
- אין לנו הכירות מוקדמת עמו ולכן לא נדע כיצד מאפייני אישיותו (מופנם, מוחצן וכ'ו), מוצאו וניסיון חייו, השפיעו על התנהלותו במהלך התשאול. לדוגמה – חרדי שרוב חייו למד תורה, לא רגיל לסיטואציה בה הוא נמצא בחדר אחד עם בחורה המתשאלת אותו והדבר ישפיע ישירות על שפת גופו, האינטראקציה ביניהם ויקשה על ביסוס קו הבסיס.
- זמן מוגבל: תשאול מוגבל בזמן, מה שאומר שאין לנו יותר ממספר בודד של דקות, לביסוס ה baseline של המתושאל.
כיצד קובעים את קו הבסיס?
התבוננות והקשבה סמויה:
ביסוס קו הבסיס מתחיל מהתבוננות סמויה והקשבה לנבדק, טרם התשאול. ז"א בזמן שהנבדק ממתין לתחילת התשאול, ניתן להתבונן ולראות כיצד מתנהג, כיצד יושב, כיצד מדבר עם אחרים, כיצד מדבר בטלפון, באיזו שפה משתמש ועוד.
גם בזמן קצר של 10 – 5 דקות, ניתן לשאוב מידע רב שיסייע לאבחון מהיר ולתחילת ביסוסו של קו הבסיס.
שלב ההפשרה:
בתחילת התשאול או הראיון, מומלץ להתחיל ולדבר על נושאים ניטרליים, שכלל אינם קשורים לתשאול. מעין שיחת חולין קצרה, אשר תכלול בתוכה נושאים כגון מזג אוויר, ספורט או אירוע מתוקשר אקטואלי. שיחת החולין תסייע לשבירת הקרח בין המתשאל למתושאל ותביא את המתושאל להתנהג באופן טבעי.
שיחה זו תסייע לביסוס קו הבסיס בנושאים בהם המתושאל מרגיש נינוח.
אמת ידועה מראש:
לאחר שלב ההפשרה מומלץ להתחיל את התשאול \ ראיון בנושאים רלוונטיים לתשאול אשר ידוע בוודאות שהמתושאל לא ישקר בהם ויגיד את אמת.
כיצד עושים זאת? בוחרים נושא, אשר על"פי קורות חייו וניסיון חייו של המתושאל, הסיכוי שישקר לגביו הנו אפסי (כי אין לו אינטרס לשקר) ובוחנים את שפת גופו בנושא בו יאמר אמת.
הבכה מכוונת:
במהלך התשאול ניתן לשאול שאלה אישית או מביכה, על מנת לבדוק מהי שפת גופו של הנבדק כאשר הוא נבוך וחש חוסר נעימות (אך לא משקר).
חילוץ שקר וודאי בעצמה נמוכה: גורמים לנדון לשקר "שקר לבן", על נושא חסר משמעות, כדי לבדוק כיצד מתנהג וכיצד נראית שפת גופו בשקרים מסוג זה.
רק לאחר שביססנו את ה – baseline של המתושאל, ניתן להשוותו לסימנים המובחנים בשפת גופו, אשר עלולים להוות אינדיקציה לשקר.
תגובות בשפת הגוף, העלולות להעיד על אמירת שקר:
"אפקט פינוקיו” - "pinocchio effect"
מדובר על מקרים בהם אדם נוגע באפו או בפניו במהלך אמירת שקר.
מדוע זה קורה? מחקרים הוכיחו כי בזמן אמירת שקר, מוזרם דם רב יותר לאזור הפנים ולאף וכתוצאה מכך, מרגיש דובר השקר צורך עז ובלתי נשלט לגעת או לגרד באפו.
התרחקות פיזית אינסטינקטיבית:
ההתרחקות מתבטאת בגרירת הכיסא לאחור בזמן אמירת שקר או בזמן שיחה על נושא מאיים כתוצאה ממעורבות המתושאל בו וכוונתו לשקר.
מבחינתו של דובר השקר, המתשאל מהווה איום העלול לחשוף את השקר ולכן באופן לא רצוני ובלתי נשלט, מתרחק ונרתע דובר השקר מהמתשאל.
הימנעות מקשר עין:
מדובר על מצבים בהם דובר השקר מסיט את מבטו באופן לא רצוני ונמנע מקשר עין.
הימנעות מקשר עין, נפוצה בעיקר בקרב אנשים שלא מורגלים לשקר וחווים קושי להסתכל בעיניים לאדם לו משקרים.
חריגים:
א. חשוב לשים לב שאדם המורגל לשקר או אדם המודע לשפת גופו, לא יסיט מבט למשך כל זמן התשאול.
יש להתייחס למקרים מסוג זה בתשומת לב.
ב. מה קורה אם אדם ביישן לא שומר על קשר עין במהלך רוב התשאול, ודווקא בנושא בו הוא נחשד, הוא מישיר מבט ומסתכל בעיניים?
במקרה חריג זה נתייחס דווקא להימנעות מקשר העין, כקו הבסיס הכולל שפת גוף המעידה על אמת ואילו לחידוש קשר העין, נתייחס כתגובה המעידה על שקר.
הסבר – המצב הטבעי של אנשים ביישנים מאוד הוא לא לשמור על קשר עין רציף ואמירת שקר עלולה לערער אותם ממצבם הטבעי ולגרום להם "לשכוח" לזמן קצר מביישנותם ודווקא להישיר מבט מבלי משים.
הטיית הגוף מהכיוון בו נמצא המתשאל:
מעיד על ריחוק, כוונה לחוסר כנות והסתרה כללית.
כיסוי הפה במהלך מסירת תשובה:
עלול להעיד על שקר, הסתרה, חרטה או בושה.
תחושת חנק וקושי בדיבור:
מדובר בתחושת יובש בגרון הגורמת לתחושת חנק, כחכוך בגרון ושיעול.
יובש באזור הפה הנו אינדיקציה משמעותית לאמירת שקר.
שינוי אינטונציה:
מדובר בשינוי בגובה הקול, קול הדועך בהדרגתיות, שבירות בקול ועוד.
חשוב להבחין בין שינוי באינטונציה המעיד על חוסר ביטחון והערכה עצמית נמוכה לבין שקר.
אם כחלק מבניית קו הבסיס, אדם אובחן כחסר ביטחון, אזי לא תהיינה משמעות לאינטונציה שלו כאינדיקציה לאמירת קשר.
חוסר הלימה בין הבעות הפנים לסיטואציה:
מדובר בתגובות שלא תואמות את הסיטואציה, העלולות להתבטא בצחוק, עצב או רצינות יתר שאינה תואמת את נושא השיחה.
דוגמא– במהלך תשאול, אדם סיפר על מות חברו במהלך התקלות משותפת עם מחבלים, תוך הצגת חיוך מאוזן לאוזן. בעקבות חוסר ההלימה בין סיפורו לבין חיוכו, הומשך התשאול למעמיק יותר ולבסוף התברר הסיפור כשקרי ובדוי, אשר נועד כדי להרשים.
גמגום:
מדובר בגמגום המתחיל בזמן אמירת השקר או גמגום קל קבוע המתגבר באופן חריג בזמן אמירת השקר.
הערה: יש לשים לב לאנשים המגמגמים באופן טבעי או בזמן לחץ ולהבחינם מאלו המגמגמים בזמן אמירת שקר.
משיכת זמן:
קיימות מספר דרכים למשיכת זמן, אשר ביניהן: השתהות במתן תשובה, חזרה על השאלה, חזרה על הביטויים: "מה?" "לא שמעתי", "לא הבנתי", תשובות הכוללות "אמממממ" או "אהההה" ועוד,
מעידות כולן על משיכת זמן מיותרת שתפקידה הנו לחשוב על המצאת תשובה שקרית.
שינוי בקצב הנשימה:
קושי בנשימה בעקבות הפסקות נשימה או לחלופין התגברות קצב הנשימה: טרם, במהלך ובסמוך לאמירת השקר.
הזעת מוגברת:
הזעה חריגה מתרחשת בעקבות לחץ ופחד מגילוי השקר.
יש לשים לב כי לא מדובר בבעיה רפואית המתבטאת בהזעת יתר.
קפיצות שרירים בלתי רצוניות באזור הפנים:
לחי, לסת, שפתיים, עין וכ'ו: עלולות להעיד אל אמירת שקר.
הערה: ללא צילום המתושאל וצפייה בהבעות הפנים מאוחר יותר, קשה מאוד להבחין בסימנים אלה, כיוון שמדובר במיקרו הבעות פנים.
שילוב ידיים בחוזקה:
מעיד על ריחוק וחוסר פתיחות.
תזוזה המלווה באי נוחות וחוסר שקט:
התזוזה נועדה כדי להתגבר על תחושת אי הנוחות הנפשית שנוצרת כתוצאה מאמירת שקר.
יתרונות השימוש בפוליגרף לעומת ניתוח שפת גוף באבחון אמת ושקר.
דיוק:
פוליגרף מבוסס על מדדים פיזיולוגיים מובחנים וברורים, אשר ניתנים למדידה ולחישוב ע"י כללים ברורים.
ניתוח שפת גוף נשען בעיקר על תחושת בטן וניסיון מקצועי. ללא כללים ברורים לניתוח.
תיעוד:
בדיקת הפוליגרף מתועדת וניתן לחזור ולנתח את גרף הבדיקה בכל עת.
ראיון ותשאול בד"כ אינם מוקלטים ומצולמים ולכן לא ניתן לנתחם בשנית.
אובייקטיביות:
פוליגרף: בניתוח בדיקת פוליגרף קיימת האמרה הידועה "תאמין לגרף שלך"
זאת אומרת שהגרף המתקבל בסוף הבדיקה הוא הקובע את התוצאה ולא ההתרשמות מהנבדק.
ניתוח שפת גוף לעומת זאת, נשען ברובו על הרושם הכללי המתקבל מהנבדק במהלך השיחה ועלול להיות מוטה.
קו בסיס מדויק :
פוליגרף: ניתן לבנות תוך זמן קצר מאוד, קו בסיס מדויק ואיכותי מתגובותיו של הנבדק.
שפת גוף: קושי מהותי בבניית קו הבסיס וסיכוי גבוה לביסוס קו בסיס לא מדויק, הפוגע בדיוק המסקנות.
סיכום: האם בכלל קיימת שפת גוף המעידה על אמירת שקר?
ראשית אקדים ואומר, כי לא קיימת שפת גוף אשר בפני עצמה מהווה אינדיקציה לאמירת שקר.
הסיבה לכך היא שאבחון שקר באמצעות ניתוח שפת גוף, הנו אבחון השוואתי ויחסי בלבד.
זאת אומרת שכפי שציינתי תחילה: אדם המגרד באפו עלול לגרד באפו מהסיבה הפשוטה כי אפו מגרד.
אדם הזז באי נוחות בכיסאו, עלול לזוז כי גבו תפוס או כי הנו היפראקטיבי.
אדם שמזיע במהלך תשאול עלול לסבול פשוט מהזעת יתר.
המסקנה מהנ"ל הנה, שלכל סימן העלול בטעות להתפרש כשפת גוף המעידה על שקר, יכול להיות הסבר פשוט ורציונלי.
אוסיף לנאמר לעיל, כי לעתים קיימת בקרב העוסקים בתחום התשאול, התלהבות יתר הנובעת מהצורך העז להצליח בחשיפת שקרים. מוטיבציית היתר, עלולה לגרום לאבחנה מוטעית של התגובות הנ"ל וכתוצאה מכך לגרום לשגיאות באבחון.
הדרך היחידה לדעת אם שפת הגוף המובחנת, מהווה אינדיקציה לאמירת שקר, הנה ביסוס מקצועי של קו הבסיס והשוואת שפת הגוף העלולה להוות אינדיקציה לשקר, לקו הבסיס של המתושאל.
הבדל משמעותי, המלווה במספר סימנים בו זמנית בשפת הגוף המובחנת (לא בסימן אחד), יעלה את הסיכוי כי מדובר באמירת שקר.
חשוב לציין כי לכל אדם, שפת גוף וקו בסיס הייחודים לו.
בהקשר לכך חשוב לזכור, כי לא ניתן להשוות בין קו הבסיס או שפת גופם של שני אנשים שונים.
קביעה זו תקפה גם לבדיקת פוליגרף, בה לא ניתן להשוות בין שתי בדיקות של שני אנשים שונים, אלא ההשוואה נערכת אך ורק בין תגובותיו של אותו הנבדק, כפי שהגיב לשאלות השונות.
Comments