חיפוש
  • אלירן לנקרי - מנכ"ל

על הודאת שווא ופוליגרף: מדוע חפים מפשע מודים? מניעים, סיבות ומקרה בו הודאת שווא כמעט גרמה לעונש מוות

עודכן ב: 21 נוב 2019

הודאה באשמה נחשבת במדינת ישראל "כמלכת הראיות"

הביטוי "מלכת הראיות" נוצר בעקבות התפיסה הרווחת, כי אדם שמודה בביצוע עבירה - אשם בוודאות, כי הרי אין סיבה לאדם רציונלי ובריא בנפשו, להודות בעבירה שלא ביצע.

מצדו השני של המתרס, תועדו מקרים רבים של הודאות שווא, אשר נוגסים אט אט במלכת הראיות ופוגעים במעמדה המלכותי. בעקבות מקרים אלו, אף הומצא הכינוי "קיסרית הודאות השווא"

מה מביא אדם המואשם בעבירה חמורה כגון רצח, להודות בעבירה שלא ביצע?

מסתבר שקיימים מספר מניעים וסיבות, אשר בכוחם לגרום לאדם להודות בעבירה שלא ביצע ולייצר הודאת שווא.

במאמר הבא, אסביר את המניעים והסיבות להודאות שווא ואנתח את מקרה הבוחן של ג'יימס פריי, אשר במסגרת הודאת שווא, הודה ברצח שלא ביצע ואפילו בדיקת פוליגרף בה נמצא דובר אמת, לא הצליחה לסייע ולמנוע את הרשעתו.



ג'יימס פריי נגד ארה"ב - חקירה, הודאה, בדיקת פוליגרף, הרשעה וזיכוי:


בתאריך ה 25 לנובמבר 1920, בשעה 20:45 נורה למוות פיזיקאי בשם רוברט בראון, עת ששהה בביתו.

בזמן הרצח נכח עד ראייה, אשר רדף אחרי היורה אך היורה הצליח להימלט לאחר שירה לעבר העד.

עד הראייה, פיזיקאי במקצועו, מסר עדות במשטרה ותאר את היורה כגבר שחור, כבן 25 אשר לבש חליפה שחורה.


כ 7 חודשים לאחר הרצח, נעצר אדם בשם ג'יימס פריי בחשד למעורבות במקרה שוד (שלא קשור לרצח)

במהלך חקירותיו ומעצרו של פריי, באופן מקרי וללא ראיות, עלה החשד כי פריי עלול להיות קשור למקרה הרצח של רוברט בראון ולכן נחקר פריי גם בחשד למעורבות במקרה הרצח.

בשלב מסוים בחקירותיו, החליט פריי באופן מפתיע להודות בביצוע הרצח.

במהלך התנהלות המשפט בעניינו, חזר בו פריי מהודאתו ואף סיפק אליבי מוצק למקום הימצאו, עת הרצח.

פריי טען כי הוא כלל לא קשור לרצח וכי נכח עת הרצח, אצל בחורה בשם אסי ווטסון שיכולה לאמת זאת.

פריי הסביר את הודאת השווא בכך שחברו ייעץ לו להודות ברצח, כדי לקבל פרס כספי גבוה ממשפחת הנרצח, אשר הבטיחה למסרו לאדם שיביא לגילוי זהות רוצח יקיריהם.

לאחר שהבין פריי, כי אינו עומד לקבל את הפרס הכספי ממשפחת הנרצח, חזר בו מהודאתו וטען לחפותו.

וויליאם מרטסון, נשכר כדי לסייע בהוכחת חפותו של פריי וכדי לעשות זאת, ביצע בדיקה לגילוי שקר ע"י חיבור פריי למכשיר למדידת לחץ דם ומדידתו לאחר כל תשובה שענה פריי לשאלותיו. (פוליגרף פרימיטיבי)

מסקנתו החד משמעית של מרטסון הייתה: כי פריי דובר אמת וגרסתו כי לא רצח את רוברט בראון, אמינה.

השופט במשפטו של פריי, לא הסכים להעלות את מרטסון לדוכן העדים, בטענה שטכניקת הבדיקה אינה יכולה להיחשב לראייה במשפט.

פריי נשפט והורשע ברצח מדרגה שנייה, דינו נגזר לעונש של מאסר עולם.

במהלך ריצוי עונשו של פריי, הודה חברו כי הוא זה שרצח את רוברט בראון וכדי להתחמק מהעונש, הוא שכנע את פריי להודות ברצח.

בשנת 1939, לאחר ריצוי מאסר של 18 שנה, שוחרר פריי על תנאי.


לאחר בחינת המקרה, עלו הנקודות הבאות:

- נמצא כי הסיבה בגינה נדחתה תוצאת בדיקת הפוליגרף של פריי הנה: כיוון שהטכנולוגיה בה השתמשו לביצוע הבדיקה, לא הייתה מקובלת באותה תקופה. למרות שביהמ"ש לא קיבל את ממצאי הבדיקה, נראה כי ממצאיה השפיעו על חבר המושבעים, שפסק דינם הוגדר כרצח מדרגה שנייה ולא מדרגה ראשונה. לפיכך ניצל פריי מעונש מוות ונידון למאסר.

- נמצא כי הסיבה לדחיית ממצא תוצאת הבדיקה, הייתה טכניקת הבדיקה ולא המדע העומד בבסיסה.

- נמצא כי אם השופט במשפטו של פריי לא היה צר אופקים, אלא פתוח לרעיונות חדשים, לא היה נגזר מאסר עולם וכמעט עונש מוות על אדם חף מפשע.


מניעים וסיבות להודאות שווא - מדוע אדם חף מפשע מודה בעבירה שלא ביצע:


במקרה של פריי, ניתן להבחין בהודאת שווא, אשר ניתנה בגין רצון להשגת רווח אישי, במקרה הזה כספי.

בנוסף לרווח כספי, קיימים גורמים פסיכולוגיים נוספים, העלולים להביא אדם חף מפשע להודאת שווא.

לדברי פרופסור קאסין, אשר נחשב כחוקר מוביל של תופעת הודאות השווא, קיימים 3 מניעים עיקריים להודאות שווא:

1. הודאת שווא הנמסרת בהתנדבות

2. הודאת שווא הנמסרת מתוך כניעה\צייתנות

3. הודאת שווא הנמסרת מתוך הפנמה


הודאת שווא התנדבותית:

מדובר בהודאת שווא הנמסרת מרצון חופשי, ללא כל אמצעי שכנוע או לחץ.

נמצא שאחוז גבוה ממוסרי הודאות השווא ההתנדבותיות, עושים זאת בעקבות תשוקתם לפרסום.

מקרה הודאת שווא מפורסם, הנו מקרה חטיפת תינוק משפחת לינדברג' - המקרה הפך כה תקשורתי, עד שכ 200 אנשים הגיעו לתחנת המשטרה ומסרו הודאת שווא על מעורבותם בחטיפת התינוק של הטייס צ'ארלס לינדברג'.

מדענים מצאו כי בקרב המתנדבים למסור הודעת שווא, מובחנת הפרעה נפשית המאופיינת בתשוקה פתולוגית לפרסום שלילי.

מלבד התשוקה לפרסום, קיימות סיבות נוספות למסירת הודאת שווא התנדבותית:

1. בעקבות רגשות אשמה על עבירות קודמות שלא התגלו (בתחום המוסר, דת ועוד)

2. בעקבות הקושי להבחין בין מציאות לדמיון (מחלות נפש קשות או פיגור שכלי)

3. כדי לסייע לעבריין האמתי ולהסתיר את זהותו: לדוג' עבריינים הלוקחים על עצמם את האשמה בהפעלת אתר הימורים לא חוקי או מתחם לגידול סמים, כשבעצם הם משמשים רק כמפעילי האתר (קופים)


הודאת שווא הניתנת מתוך כניעה\צייתנות:

מדובר בהודאת שווא בה הנחקר מודה בביצוע עבירה שכלל לא ביצע, כיוון שהוא מאמין שההודאה היא הדרך היחידה שלו להיחלץ מהסיטואציה בה הוא נמצא כרגע.

מניעים נפוצים למתן הודאת שווא מתוך כניעה:

1. כדי לברוח מהסיטואציה השלילית בה הוא נמצע כרגע. (לברוח זמנית ממעצר או מחקירה אינטנסיבית - בבחינת לעשות הכל כדי לא להיות כאן עכשיו)

2. כדי להימנע מאיום\סכנה אמתית או מרומזת.

3. כדי להשיג רווח כלשהו.



הודאת שווא הנמסרת מתוך הפנמה:

מדובר במקרים בהם במהלך החקירה, הנחקר מתחיל להאמין ולהפנים שהוא אכן ביצע את העבירה למרות שלא ביצע אותה בפועל. ההפנמה נעשית בעקבות דברי החוקרים במהלך החקירה.

דוגמאות נפוצות להודאת שווא מתוך הפנמה:

1. נחקרים צעירים.

2. נחקרים המותשים ומבולבלים מהחקירה.

3. אנשים תמימים הניתנים בקלות להשפעה ולשכנוע.

4. נחקרים אשר נחשפו במהלך החקירה למידע שקרי (ראיות, עדויות וכ'ו)


קבוצה נוספת, המועדת למסירת הודאת שווא, כוללת נחקרים הלוקים בפיגור שכלי או בלקות התפתחותית. נחקרים אלו עלולים למסור הודאת שווא כדי לרצות את החוקרים, בלי להבין את ההשלכות.



סיכום:

הודאה, הנחשבת כמלכת הראיות, עלולה במקרים רבים להתברר כהודאת שווא.

התשוקה לפרסום, תאוות בצע, הרצון להגן על העבריין האמתי או הפנמה של ביצוע העבירה במהלך החקירה ועוד, עלולים לגרום להודאת שווא ולגרום למאסר ממושך או אפילו עונש מוות.

לכן, מומלץ לבחון בקפידה כל הודאה שמוסר נאשם ולהמשיך לחקור אם ההודאה לא מתיישבת עם נתוני חקירה נוספים.


נכתב ע"י אלירן לנקרי, מנכ"ל מכון פוליגרף אתיקה.

מומחה פוליגרף ופרופילאי פלילי.

למידע נוסף או תאום בדיקת פוליגרף לאימות גרסה ולהוכחת חפות,

צור קשר: 053-953-9353

למעבר לדף הבית: לחץ כאן

46 צפיות