יש הטוענים שכמעט כל אדם עלול לבצע עבירות הונאה, באם יתקיימו שלושה תנאים, כפי שמתבטאים במשולש ההונאה: הזדמנות, מוטיבציה ורציונליזציה.
כמעט בכל מקרי ההונאה שנחשפו, שלושת האלמנטים הללו הסבירו מדוע התרחשה ההונאה ומדוע דווקא הטיפוס הספציפי שביצע אותה, הפך לעבריין הונאה.
אם כך עולה השאלה: האם ניתן לבנות פרופיל למבצעי עבירות הונאה בארגונים?
במאמר הבא אציג פרופיל של עברייני הונאה ומרמה, אסביר מהו משולש ההונאה ואציג 2 סוגים מרכזיים של עברייני הונאה: האופורטוניסט והטורף.
ביכולתו של פרופיל מסוג זה, לסייע לחברות וארגונים לצמצם את היקף עבירות ההונאה בארגון.
מהי הונאה?
הונאה מוגדרת כמעשה הכולל רמאות, נוכלות, ערמומיות, ניצול או הולכת שולל, המתבצעים כדי לשנות את תפיסתו או התנהגותו של אדם, ארגון או גוף אחר.
הונאה כלכלית מוגדרת: כהשגת כסף או שווה ערך כסף, באמצעות הטעייה ורמייה של אדם, ארגון או גוף אחר.
מחקרה של חברת KMPG:
חברת KMPG הנה אחת מהפירמות הגדולות בעולם לראיית חשבון ואספקת שירותים מקצועיים בין לאומיים.
על מנת לנסות לבנות פרופיל לעברייני צווארון לבן, המבצעים עבירות הונאה בארגונים, חוקרי החברה ניתחו מאפיינים של 596 עבריינים, אשר ביצעו עבירות הונאה בארגונים בשנים 2011-2013 ומצאו את המאפיינים הבאים:
גיל:
70% מהמעורבים בעבירות הונאה בארגון, הם בני הגילאים 36-55
תעסוקה:
61% מהמעורבים בעבירות הונאה בארגון, הנם עובדים פנימיים המועסקים בארגון בו בוצעה ההונאה.
41% מהם, עבדו בארגון לפחות חצי שנה (ומעלה)
שיתוף פעולה:
ב70% מההונאות, מבצעי ההונאה קשרו קשר ושיתפו פעולה עם אחרים.
56% מאלו ששיתפו פעולה עם אחרים, עשו זאת עם 2-5 שותפים.
מבצעי ההונאות מעדיפים לפעול כזאבים בודדים, כדי להקטין את סיכויים להיחשף, אך בלית ברירה הם משתפים פעולה עם אחרים, כיוון שאופי עבירות ההונאה דורש קשירת קשר ושיתוף פעולה פסיבי או אקטיבי.
סוג ההונאה:
במחקר נמצא כי סוג ההונאה הנפוץ ביותר (56%) הנו מעילה בנכסי הארגון.
מאפיינים אישיות:
חברותיים, מוחצנים, מוערכים ע"י קולגות ואינטלקטואלים.
אישיותם מאופיינת בשחיתות מוסרית, חמדנות ותאוות בצע.
טווח הזמן בו מתחילה ההונאה:
כשמבצע ההונאה פועל כזאב בודד, 69% מההונאות מתבצעות בין השנה הראשונה ל5 השנים הראשונות לעבודתו.
- כשמדובר בהונאה המתבצעת תוך קשירת קשר עם אחרים, 74% מההונאות מתבצעות בין השנה הראשונה ל5 השנים הראשונות לעבודתו של מבצע ההונאה.
- באופן כללי: 72% מכלל מבצעי ההונאות מבצעים אותן בטווח הזמן שבין השנה הראשונה לשנה החמישית לעבודתם.
סיווג עברייני הונאה:
בבחינת מאפייני עברייני מרמה והונאה, סווגו 2 קבוצות עיקריות:
הרמאי האופורטוניסט:
- חסר ניסיון בביצוע עבירות הונאה ויבצע את עבירת ההונאה בפעם הראשונה.
- מין: זכר (לרוב)
- גיל: 35-54 (גיל העמידה)
- סטטוס: נשוי עם ילדים.
- עובדים מוערכים אשר ניתן בהם אמון מצד הסובבים אותם.
- מחזיקים במשרה הכוללת אחריות רבה.
- נחשבים כאזרחים למופת בכל הקשור להתנהלותם בקהילה.
- בדרך כלל יסבלו ממצוקה הגורמת ללחץ, אך כזו שניתן לפתור אותה באמצעות כסף.
- כשההונאה מתגלה, היא בדרך כלל תגרום להפתעה ותדהמה אודות זהות האדם הספציפי המעורב.
הרמאי "הטורף":
- זוהי לא עבירת ההונאה הראשונה שלו.
- בדרך כלל הוא התחיל כרמאי אופורטוניסט וצבר ניסיון בכל הקשור לעבירות הונאה.
- הוא נוהג לאתר באופן יזום ארגונים, בהם הוא יוכל לבצע הונאה באופן מיידי בסמוך לגיוסו לארגון.
- מבצע הונאות בארגונים לאחר תכנון מקדים.
- כמעט ולא יחוש תחושת חרטה או ייסורי מצפון. (לפני, במהלך ואחרי ביצוע עבירות ההונאה)
- מאורגן היטב יחסית לרמאי האופורטוניסט, בכל הקשור לביצוע העבירה ולאסטרטגיית הסתרתה. מה שיקשה מאוד על הארגון לחשוף את עבירותיו.
- מוכן היטב להתמודדות עם מנגנוני הפיקוח והבקרה בארגון.
משולש ההונאה - הזדמנות, מוטיבציה ורציונליזציה:
כדי להבין טוב יותר את הפרופיל של עברייני הונאה, נצטרך קודם לנתח את האלמנטים המרכזיים, אשר שילובם עלול להביא להחלטה לבצע הונאה.
ההחלטה לבצע עבירות הונאה, מתרחשת כאשר שלושת האלמנטים הבאים, מתרחשים בו זמנית:
הזדמנות (ויכולת), מוטיבציה ורציונליזציה (הצדקה)
כמעט בכל מקרי ההונאה שנחשפו, שלושת האלמנטים הללו הסבירו מדוע התרחשה ההונאה ומדוע דווקא הטיפוס הספציפי שביצע אותה, הפך לעבריין הונאה.
הזדמנות - opportunity
עברייני צווארון לבן לא יבצעו עבירות הונאה, אלמלא תקרה בדרכם הזדמנות פז והם ירגישו כי יש להם את היכולת לבצע את ההונאה בהצלחה.
על פי המחקר הנ"ל, כמעט כל מבצעי ההונאה עבדו בארגון יותר מ 6 שנים ורובם החלו לבצע את עבירותיהם לאחר שנת עבודתם הראשונה עד החמישית.
נתון זה מלמד, שרוב מבצעי עבירות ההונאה, לא הצטרפו לארגון במטרה לבצע את העבירות, אלא ביצעו אותן בעקבות שינוי כלשהו שהתרחש זמן מה לאחר תחילת עבודתם.
לדוגמה: נסיבות בהן מופעל לחץ, על מנת לעמוד ביעדי מכירות אגרסיביים, עלולות ליצור את התנאים אשר יובילו להונאה.
הזדמנות הפז לביצוע ההונאה תגיע ותנוצל, כאשר עברייני הצווארון הלבן יבססו עצמם בתפקיד, יזכו לאמון וכבוד מהסובבים אותם וירגישו באזור הנוחות.
כיצד תגיע הזדמנות הפז? על פי המחקר נמצא כי 54% ממבצעי ההונאות, עשו זאת בארגונים בהם אמצעי הפיקוח והבקרה עליהם היו חלשים ורופפים.
יכולת\תחושת מסוגלות: תחושת המסוגלות, נקשרת באופן ישיר לאלמנט ההזדמנות. כיוון שעבריין הצווארון הלבן יזהה הזדמנות כאשר הוא ירגיש שביכולתו להצליח לנצלה.
תחושת היכולת מושפעת מוותק העובד, בכירות משרתו, תחכומו ויכולתו להתגבר על אמצעי הפיקוח בארגון.
ניתן להסיק מכך, שכדי לצמצם את אחוז ההסתברות להונאות בארגון, צריך להדק את הפיקוח והבקרה על עובדים (בעיקר ותיקים) מה שיצמצם משמעותית את מספר הזדמנויות הפז ויפגע משמעותית בתחושת המסוגלות לביצוע ההונאה.
מוטיבציה - motivation
הונאה, כמו גם עבירות נוספות, דורשת מניע.
על פי המחקר של KMPG שבדק 596 עברייני הונאה, המניע המרכזי של רובם הנו מניע כלכלי.
במחקר נבדקו 1082 מניעים:
- נמצאו 614 מניעים הקשורים למניעים כלכליים, אשר הנפוצים ביניהם הנם: חמדנות, השגת רווח כספי (למטרת התעשרות) והשגת רווח כספי בעקבות בעיות כלכליות.
מניעים נוספים כלכליים הנם: ערגה לשיפור רמת החיים ומימון אורח חיים ראוותני.
נתון מעניין הנו, כי במחקר כמעט ולא נמצאו עברייני הונאה, שהסיבה להונאתם הייתה כדי "לגמור את החודש בכבוד"
- 114 מניעים נוספים נקשרו להשגת יעדים עסקיים: הפחד מפני פספוס\הפסד של יעד כספי או ערגה לקבל בונוס גבוה.
- 106 מהמניעים בלבד, אובחנו כמניעים שאינם כלכליים, הכוללים תחושות של נלהבות, להיטות או עליונות מהסיבה הפשוטה "כי ראיתי שאני מסוגל לעשות את זה"
רציונליזציה - rationalization
עברייני הונאה, כמו גם עבריינים אחרים, יספקו סיבות\תירוצים\הצדקות למעשיהם.
עברייני ההונאה לא משתמשים בדרך כלל במניעים רגשיים כגון זעם או פחד, כתירוץ למעשיהם. רק בקרב 10% או פחות, מקרב 596 הנבדקים, תירוצים אלו נחשבו כפקטור משמעותי בביצוע העבירות.
כדי להשקיט את מצפונם לפני ובמהלך העבירות וכדי למצוא הצדקות לאחר שייתפסו, עברייני הונאה יסגלו לעצמם תירוצים כגון: "זה מגיע לי", "לא תוגמלתי מספיק", "כולם נוהגים כך", "הנהלים לא היו ברורים מספיק", אף אחד לא אמר בפורש שאסור" ועוד.
במחקר נמצא כי הסיבה המרכזית לעבירות הונאה, מושפעת מההקשר האתי, המוסרי והתרבותי והקשר זה שונה בין מדינה למדינה ובין ארגון לארגון.
סקר של חברת KMPG מלמד כי רוב החברות העסקיות בטוחות שהמתחרים שלהן מפירים את כללי האתיקה כדי להצליח בתחרות העסקית מולן. נתון זה מוביל לרציונליזציה מובהקת המתבטאת במשפטים: "כולם עושים את זה" ו"ככה זה מתנהל" הדבר מתבטא בתרבות ארגונית קלוקלת המתירה עבירות על החוק כדי לנצח בתחרות עסקית.
זאת אומרת שהרציונליזציה מתרחשת גם ברמה הפנים ארגונית וגם ברמה החוץ ארגונית.
המלצות להתמודדות ולמניעת עבירות הונאה בארגון:
כדי להילחם בעבירות ההונאה בארגון, צריך לתקוף את משולש ההונאה ובעצם להפחית את הסיכוי להתרחשותן בו זמנית של האלמנטים המרכיבים אותו.
צמצום אלמנט ההזדמנות:
- שינוי מדיניות הארגון בכל הקשור ליעדי מכירות אגרסיביים, אשר עלולים להוביל לעבירות הונאה ומרמה.
- במידה וקיימת סביבת עבודה תחרותית הכוללת הגעה ליעדים באמצעות תחרות אגרסיבית, מומלץ לפקח על המשתתפים, התחרויות והזכיות ולבדוק האם אכן העובדים עשו זאת באופן חוקי.
- פרצה קוראת לגנב: לאתר פרצות פיזיות, פרצות בנהלים ותחומים אפורים ולפעול לתקנם.
- פיקוח ובקרה על עובדים ותיקים כדוגמת תרגילים, בדיקות מהימנות תקופתיות ועוד.
- חשיבה מחוץ לקופסה בכל הקשור לאיתור שיטות חדשות לביצוע הונאה ושימוש באמצעים טכנולוגיים חדשניים להתגוננות.
- השימוש בבדיקות פוליגרף כפקטור הרתעתי שיביא לפגיעה ישירה באלמנט ההזדמנות ותחושת המסוגלות:
עצם הידיעה של עובדים, על בדיקות פוליגרף תקופתיות בארגון, תצמצם משמעותית את תחושת המסוגלות של העובד לביצוע ההונאה, כיוון שהסיכוי להיתפס גובר משמעותית.
בנוסף, מועמד לעבודה המשתייך לסיווג "הרמאי הטורף" (אשר לו ניסיון רב בעבירות מרמה) ישקול האם להגיש מועמדות לארגון בו מתבצעת בדיקת פוליגרף מסוג קבלה לעבודה, או לחלופין יפסל בהליך הקבלה בעקבות אבחונו כדובר שקר.
צמצום אלמנט המוטיבציה:
המניע המרכזי הנקשר לעבירות הונאה הנו מניע כלכלי. להלן ההמלצות למטרת צמצום המניע הכלכלי:
- ביצוע בדיקות רקע למועמדים לעבודה אודות חובות כספיים חריגים, קשר לעבריינם או לשוק האפור.
- בדיקות פוליגרף תקופתיות או קבלה לעבודה שיכללו שאלה בנושא חובות חריגים, לרבות לשוק האפור.
- ערנות ותשומת לב להתעשרות פתאומית של עובדים. (רכבי יוקרה, דירות ועוד)
- תיבות לדיווח אנונימי בהקשר לעבירות המתבצעות בארגון.
צמצום אלמנט הרציונליזציה:
במחקר של KMPG נמצא כי הסיבה המרכזית לעבירות הונאה, מושפעת מההקשר האתי\מוסרי ותרבותי והקשר זה שונה בין מדינה למדינה ובין ארגון לארגון.
המסקנה מכך היא שהתרבות הארגונית הכוללת את התפיסה ש"כולם עושים את זה" "אין נוהל ברור" וזה שייך לתחום האפור, הנה תרבות קלוקלת החייבת להשתנות.
לארגונים מומלץ לשאוף לצמצם את התחום האפור ולהסביר באופן ברור היכן עובר הגבול בין אסור למותר ובין חוקי ללא חוקי ובכך בעצם לצמצם את פרשנות העובד בהקשר לכך.
בנוסף מומלץ לשמור על ערנות בכל הקשור לאיתור עובדים ממורמרים באופן חריג, העומדים בקריטריונים הנ"ל (גיל, תפקיד, מאפייני אישיים וכ'ו) וסימונם כנקודת תורפה בארגון.
מדובר כמובן על תסכול חריג ולא שגרתי. התסכול עלול להכין את הקרקע לרציונליזציה לפני ביצוע המרמה, במהלכה ואחריה.
סיכום:
פרופיל הכולל עובדים פנימיים בני 36-55, הנמצאים בארגון בין שנה ל 5 שנים, חברותיים, מוחצנים, מוערכים ע"י קולגות, בעלי אמות מידה ומוסר ירודים, ממורמרים ומתוסכלים באופן חריג, בעלי מניע כלכלי הכולל התעשרות או מצוקה, הנחשפים להזדמנות פז ומרגישים כי ביכולתם לנצלה, הנו פרופיל של עובדים שככול הנראה יטו לבצע עבירות הונאה בארגונים.
למרות שלמבצעי ההונאה פנים רבות ולא ניתן למנוע לחלוטין קיומן של הונאות בארגון, עדיין קיימת הדרך לצמצמן באופן משמעותי, תוך טיפול בצלעותיו של משולש ההונאה.
כל ארגון בהתאם לאופיו, יכול להשתמש במשולש ההונאה ולבנות באמצעותו מודל לניהול סיכונים.
נכתב ע"י אלירן לנקרי,
מייסד ובעלי מכון הפוליגרף אתיקה,
פרופילאי פלילי,
מומחה לפוליגרף תעסוקתי ותהליכי מהימנות עובדים בחברות וארגונים.
למידע נוסף, צור קשר: 053-953-9353
למעבר לדף הבית - לחץ כאן
המחקר נלקח מאתר חברת KMPG לקריאה נוספת אודות המחקר: https://assets.kpmg/content/dam/kpmg/tr/pdf/2017/01/global-profiles-of-the-fraudster-v2.pdf